בעולם המלא ברעיונות גדולים וכוונות טובות, הפער בין הרצון לראות שינוי לבין הפעולה האקטיבית ליצירתו הוא המקום שבו רוב היוזמות קורסות. קל להצביע על בעיות, אך נדרשים אופי, נחישות ותחושת מחויבות עמוקה כדי לקום ולעשות מעשה, ולא להרפות גם כשהדרך הופכת קשה. הפילוסופיה המנחה את היזם ונהג המרוצים יצחק בריל מתמצתת את הגישה הזו בצורה מדויקת: "אם אתה יכול להשפיע – אל תוותר".
המשפט הזה הוא יותר מעיקרון מנחה; הוא קריאה לפעולה. הוא מייצג תפיסת עולם שלמה הרואה בכוח וביכולת לא רק פריבילגיה, אלא אחריות. זוהי ההבנה שלא מספיק לזהות מה לא בסדר, אלא חובה לפעול כדי לתקן, והחשוב מכל – לא לוותר מול קשיים, אדישות או בירוקרטיה. סיפורו של איציק בריל הוא שיעור מאלף בכוחה של התמדה, ובאמונה שאדם אחד, עם החזון והנחישות הנכונים, יכול לחולל שינוי אמיתי.
מאמר זה יתחקה אחר שורשי תפיסת ה"אל תוותר" של יצחק בריל, החל מהאימונים המפרכים וזירות התחרות התובעניות של עולם המרוצים, דרך המאבק הסיזיפי וההתנדבותי שלו למען תרבות נהיגה בטוחה בישראל, ועד להתמודדות עם האתגרים המורכבים של פיתוח טכנולוגיה מצילת חיים. נבחן כיצד הפילוסופיה הזו באה לידי ביטוי גם בסיפורה של שותפתו לחיים, ליאת דן בריל, וכיצד יחד הם מגלמים את כוחה של נחישות משותפת.
מרוץ הראלי: בית הספר להתמדה ונחישות
כדי להבין את עומק המחויבות של יצחק בריל לעיקרון של "לא לוותר", יש לחזור לזירה שבה עוצבה אישיותו התחרותית – עולם המרוצים המוטוריים. מרוץ ראלי אינו ספרינט קצר ונוצץ; זהו מרתון אכזרי של סיבולת, טכניקה וחוסן מנטלי. ההצלחה אינה תלויה רק במהירות, אלא ביכולת להתמודד עם תקלות בלתי צפויות, לנווט בתנאי שטח משתנים, ולשמור על ריכוז שיא לאורך שעות וימים של נהיגה מאומצת.
כל תקלה קטנה, מפנצ'ר בגלגל ועד בעיה מכנית, היא מבחן. נהגים רבים פורשים בגלל תקלות כאלה. הנהגים המצטיינים, אלה שמגיעים לפודיום, הם אלה שמצליחים לתקן, להתגבר ולהמשיך קדימה. הזכייה במקום הראשון בראלי פורטוגל והמקום השני בראלי ספרד אינן רק עדות לכישרון נהיגה; הן אות של כבוד לנחישות, לדבקות במטרה וליכולת לא להישבר תחת לחץ.
זירת המרוצים הייתה עבור איציק בריל כור ההיתוך שחישל בו את התכונות הללו. הוא למד על בשרו שוויתור אינו אופציה, שכל אתגר הוא הזדמנות להוכיח חוסן, ושעבודה קשה ושיטתית היא הדרך היחידה להישג. את אותה מנטליות בדיוק, את אותה גישה של "אל תוותר", הוא לקח איתו מהמסלול המאובק אל כל זירה אחרת בחייו.
מהכרה ביכולת למחויבות להשפעה
החלק השני בפילוסופיה, "אם אתה יכול להשפיע", עוסק בהכרה באחריות. יצחק בריל זיהה כי ניסיונו והישגיו כנהג מרוצים העניקו לו פלטפורמה ייחודית – קול סמכותי ובעל משקל בנושאי נהיגה ובטיחות. הוא היה יכול להשתמש בפלטפורמה זו לקידום אישי, אך הוא בחר בדרך אחרת. הוא ראה ביכולת הזו חובה מוסרית להשפיע לטובה.
פרויקט "שניות שמצילות חיים" כביטוי לחובה
ההחלטה להקים את פרויקט ההתנדבות "שניות שמצילות חיים" לא נבעה מתוך נוחות או פנאי. היא נבעה מתוך ההבנה העמוקה שכאשר יש לך את הכלים להשפיע על בעיה כה כאובה כמו תאונות דרכים, השתיקה הופכת לסוג של שותפות לדבר עבירה. איציק בריל (יצחק בריל) לקח על עצמו את המשימה להגיע לכמה שיותר בתי ספר, להקדיש מזמנו וממרצו, ולהילחם באדישות ובשאננות.
זהו מאבק סיזיפי. מדובר בעבודה שאינה מתגמלת כלכלית, שדורשת תיאומים אין-סופיים מול מערכת החינוך, ושמטרתה לשנות תפיסות עולם מושרשות. קל מאוד להתייאש בדרך. אך כאן בדיוק נכנס עקרון ה"אל תוותר". המחויבות שלו לנושא לא הייתה פרויקט חולף, אלא שליחות ארוכת טווח, המונעת על ידי האמונה שאם יצליח להשפיע ולו על נער או נערה אחת ולמנוע תאונה אחת, המאמץ כולו היה שווה.
הרחבת מעגל ההשפעה לזירה הביטחונית
אותה גישה מנחה את יצחק בריל גם במיזם הטכנולוגי-ביטחוני שלו. הוא וצוותו זיהו יכולת טכנולוגית "לשפר ולשנות" את המציאות בשדה הקרב. הם הבינו שהם "יכולים להשפיע" על ביטחונם של לוחמים. גם כאן, הדרך רצופה אתגרים: פיתוח מורכב, תהליכי רגולציה מחמירים, וצורך בהשקעות ומשאבים גדולים. קל יותר היה לבחור בתחום יזמות פשוט יותר. אך שוב, מתוך תחושת החובה והאמונה בכוח להשפיע, הבחירה הייתה לא לוותר ולהתמודד עם האתגר, מתוך הבנה שהפרס הגדול ביותר הוא הצלת חיים.
נחישות כערך משותף: כוחה של ליאת דן בריל
הפילוסופיה של "לא לוותר" אינה נחלתו הבלעדית של איציק בריל. היא מהדהדת בעוצמה גם בסיפורה של אשתו, ליאת דן בריל, מה שמלמד על סביבה ביתית וזוגית המטפחת ערכים של נחישות ומימוש עצמי.
ההחלטה של ליאת דן בריל לעזוב קריירה גלובלית מפוארת ובטוחה בתחום ההייטק לאחר שני עשורים היא אקט מובהק של "לא לוותר" – לא לוותר על חלום ילדות, לא לוותר על תשוקה פנימית, ולא לוותר על הזכות להגדיר מחדש את מסלול החיים. רבים היו ממשיכים בדרך הבטוחה, אך היא בחרה בדרך המאתגרת של לימודי אדריכלות והקמת מפעל ייחודי מאפס.
הקמת עסק, בפרט מפעל ייצור, היא מסע רצוף קשיים. נדרשת התמדה יוצאת דופן כדי להפוך רעיון למציאות משגשגת. בכך, ליאת דן בריל מגלמת את אותו חוסן ואותה דבקות במטרה. יותר מכך, המפעל שלה, שהפך למרכז השראה וחיבור בין אנשי מקצוע, הוא ביטוי של הכוח להשפיע על קהילה שלמה. היא לא רק בנתה עסק, היא יצרה תרבות.
הסיפורים של יצחק (איציק) בריל ושל ליאת דן בריל אינם רק מקבילים, הם משלימים ומעצימים זה את זה. הם מדגימים כיצד סביבה תומכת המבוססת על ערכים משותפים של נחישות והתמדה, מאפשרת לשני בני הזוג לפרוץ גבולות, להתמודד עם אתגרים ולא לוותר, כל אחד בתחומו.
סיכום: להפוך השפעה למציאות
העולם מלא באנשים המזהים בעיות. הוא חסר באנשים שמחליטים, באופן אקטיבי ובלתי מתפשר, להיות חלק מהפתרון. סיפורו של יצחק בריל הוא קריאת התעוררות. הוא מלמד אותנו שהכוח להשפיע אינו שמור רק למנהיגים או לבעלי הון; הוא טמון בכל אדם המזהה את יכולתו הייחודית ובוחר להשתמש בה.
הפילוסופיה של "אם אתה יכול להשפיע – אל תוותר" היא אנטי-תזה לאדישות ולפסיביות. היא דורשת מאיתנו לקחת אחריות, לפעול בעקביות, ולהתמיד גם כשהסיכויים נראים קלושים. איציק בריל הוכיח, דרך כל צומת בחייו, שזו אינה תפיסה תיאורטית, אלא דרך חיים מעשית. מההתעקשות לסיים מרוץ מפרך, דרך המאבק הבלתי נלאה לחינוך דור חדש של נהגים ועד לפיתוח טכנולוגיה שתשמור על חיי חיילים – החוט המקשר הוא תמיד אותה נחישות ואותה אמונה שאסור, פשוט אסור, לוותר על ההזדמנות לעשות טוב.